עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
המשכיות ידע (פוסט מס' 2)
04/12/2019 19:32
Dana Hacohen

הידע בורח מהארגונים

התבקשנו בפוסט זה לתאר בקצרה בעיה של המשכיות ידע, לפי המאמר שפורסם בכלכליסט ע"י אבי קדם.

גל הפרישה של דור הבייבי בום הולך ומתקרב ואיתו הולך להיות גם גל בריחה משמעותי מאוד של ידע,

הסיבה הינה שהמומחים המובילים בחברות הינם בעיקר בקבוצת העובדים המבוגרים יותר.

המשמעות הכלכלית של אובדן הידע במשק לפעמים רחבה יותר מאובדן כח האדם.

עלות הידע שיאבד מוערכת בכ2 מיליארד דולר רק בישראל

חלק מהארגונים מתמודדים עם הבעיה באופן רציני ופועלים למען המשכיות הידע (Knowledge Continuity) משמע מנסים לשמר את ידע המומחים לטובת הפעילות העסקית של הארגון

הם מבצעים זאת באמצעות העברת ידע תוך כדי עבודה, במקרים מיוחדים אף במשך מספר שנים.
תהליך זה אינו מובנה, אשר לא נוצרים ממנו נכסי ידע מוחשיים.
הידע "החבוי" אצל המומחה הופך לידע חבוי אצל ממשיך הדרך.

הבעיה הגדולה הינה שתהליך זה אינו תהליך מובנה ועל מנת שדברים יקרו "באמת" יש צורך לבנות מערך של שימור ידע בארגון .שימור ידע הינו אחד מהמנגנונים של התחום המקצועי של "ניהול הידע".

שימור הידע מתמקד בהנגשה נוחה של ידע הקיים בארגון לעובדים הזקוקים לו לצורך ביצוע עבודתם.

ועל כן נוצר תהליך ב-4 שלבים:

1.      שלב מיפוי הידע- על הארגון לרשום בטבלה את כל התהליך והנושאים בהם עוסק כל עובד מומחה. 

2.      אריזת הידע - תיעוד הידע במסמך, בסרט וידאו או לחילופין ביחידת לימוד מתוקשבת

3.      הקמת מאגר ידע - אתר בו אנחנו מארגנים באופן ידידותי למשתמש את תוצרי שלב התיעוד.

4.      שלב ההטמעה- בשלב זה אנחנו נחבר את העובדים הממשיכים לידע הנצבר בארגון. שלב זה הוא שלב קריטי , רק הטמעה נכונה תוכל להבטיח שיעשה שימוש בידע שנצבר.

לסיכום, חשוב שייווצר תהליך של שימור ידע מתמשך. כלומר, ייווצרו תהליך והרגלים של תיעוד הידע המקצועי העיקרי אשר יעמוד לרשות כל העובדים הרלוונטיים.

ניתן לראות שבעזרת ארבעת השלבים האלה התהליך מתבצע ברמה גבוהה מאוד של הצלחה, לפי המשוב הניתן על ידי העובדים ומנהלי הארגונים העסקיים. כמו כן, תהליך זה מאומץ כיום גם על ידי ארגונים ישראלים רבים נוספים וזוכה להכרה בינלאומית.

0 תגובות
ארגון לומד,למידה ארגונית, תחקירים (פוסט מס' 1)
27/11/2019 08:42
Dana Hacohen
בעיות התחקירים בצה"ל

על פי פקודות הצבא, יש לבצע תחקיר במקרה של אירוע בפעילות מבצעית, אירוע בטיחות, פעילות שנכשלה או בצליחה במיוחד, אירוע ביטחון מידע (ב"מ) או כאשר קיים חשש ל"תפקוד ערכי לקוי". 

היינו מצפים שבארגון כמו צה"ל בעל סט נהלים "מוגדרים",תרבות התחקירים תהיה מובנית,מסודרת ומלמדת. אך למעשה הצבא סובל מבעיה חמורה בניהול התחקירים מכיוון שהם מבוצעים בתדירות גבוהה ובנושאים רחבים כגון תחקירים מבצעים, בטיחותיים, ערכיים. 

הקושי הגדול הוא בהפקת הלקחים מתוך אותם תחקירים, ומה שקורה בפועל הוא שטעויות ממשיכות לחזור על עצמן, גם כאשר מדובר באירועים חמורים מאוד (כגון תאונות כלי רכב במהלך פעילות צבאית, התהפכויות נגמ"ש, ירי כוחות צה"ל על כוחות נוספים שדימו אויב).

הסיבות לתופעה זו (לפי הדוח):

1.   הקטנת ממשמעות התחקירים- בצה"ל דורשים לבצע תחקיר על מגוון רחב של נושאים. ביצוע תחקירים שהם "פחות קריטיים" מביא לפגיעה בתפיסת המפקדים בכלי התחקיר.
לדוגמא: ביצוע תחקיר על בעייה בעלייה לשמירה לא יילקח ברצינות על ידי מבצעי התחקיר והם יזלזלו בו.

2.   הפקת ויישום לקחים- צה"ל הינו ארגון גדול מאוד ועקב גודלו נוצר הקושי להעביר מסרים רבים לכל יחידותיו וחייליו. על מנת ליישם את לקחי התחקירים צה"ל נדרש להכניס נהלים חדשים. על אף שנכתבים נהלים חדשים קשה ליישמם בכל היחידות באופן מיידי..

3.   חשיפת ליקויים– התחקירים לעיתים חושפים ליקויים שונים בארגון. בצה"ל כארגון ציבורי, עם קונצנזוס גדול ותפיסה של ערכיות – לעיתים דברים העולים בתחקירים נהיים ציבוריים. לא תמיד המסקנות נתפסות ע"י הציבור בצורה דומה לאנשי המקצוע בצה"ל.

4.   זיכרון ארגוני מסודר- בצה"ל קיים מערך מאורגן ומסודר של ניהול תחקירים , עם זאת, בגללכמו רבה של תחקירים קשה מאוד להעביר אותם וליישמם.


מפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים


במקרה הנ"ל מתואר מצב בו מפעילי המתקן ניתקו את גלאי מפלס הנוזלים מאחר ונוצר מצב של התראות שווא רבות.

התוצאה-מפלס הנוזלים עלה מעל המותר ונשפך חומר גלם יקר החוצה, מה שהוביל לבזבוז רב למפעל .

הסיבה- הגלאי היה מנותק ולכן לא התקבלה התראה על העלייה במפלס.


השאלה העולה ממקרה זה הינה האם יש להעניש בחומרה את המפעילים או לנהוג בסלחנות ולהבין את דרך פעולתם, או לפחות את הסיבה שעמדה מאחורי ניתון זה.


בעיניי, זה לא הגיוני לנתק גלאי קריטי במתקן יצור פעיל, גם במידה וגלאי זה אינו מתפקד כראוי. 

הדבר הנכון לעשות במקרה זה היה לפעול לתקן את הגלאי או לדווח על כך לכל הפחות לפי נהלי החברה המוגדרים. 

עד תיקונו היה חשוב להתייחס להתראות המתקבלות בחשדנות,  ובכל מקרה לעדכן את הממונים עליהם.

ועל כן יש מקום לענישה, אך יותר חשוב להביא להפקת לקחים במפעל – כך שלא ייקרה גם במחלקות אחרות / במתקנים אחרים.
כלומר – נכון יהיה להקים תחקיר מקיף ולבדוק מדוע נהגו מפעילי המתקן כפי שנהגו, אולי הייתה קיימת בעיה בהכשרה, בגישה לנהלים, אולי בעיה עם הממונים או כל פער אחר. לבסוף לדאוג להביא את הנוהל המעודכן והפעולות הנדרשות לכלל העובדים.


0 תגובות